גזר דין בתיק ת"פ 58090-11-11

1.         הנאשם הורשע, על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, במיוחס לו בכתב האישום המתוקן בשנית - בעבירות של הפרעה לשוטר, איומים וניסיון פריצה לרכב, עבירות לפי סעיפים 275, 192 ו-413 (1) + 25 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין").

2.         בהתאם לעובדות כתב האישום המתוקן בשנית, הנאשם בתאריך 14.10.2010, בבאר שבע, ניסה להתפרץ לרכב אשר נתון היה בחזקתה של הגברת ש.א., וזאת באמצעות מברג.

משהבחין שוטר בנאשם מבצע את האמור לעיל, הזדהה השוטר בפני הנאשם והודיע לו שהוא מעוכב.

            מיד ובהמשך לאמור לעיל, איים הנאשם על השוטר בפגיעה שלא כדין בגופו, בכך שכיוון לעברו את המברג ואמר לו: "אני לא מעוכב ולא שום דבר", וזאת עשה בכוונה להפחיד את השוטר. מיד ובהמשך לאמור לעיל, משהודיע השוטר לנאשם שהוא עצור, תוך כדי שהוא ממלא את תפקידו כחוק, הפריע הנאשם לשוטר בכך שמשך את ידו.

3.         הצדדים הגיעו להסדר עונשי לפיו המאשימה תגביל עצמה בטיעוניה לעונש של מאסר שירוצה בעבודות שירות, מאסר מותנה , קנס ופיצוי, תוך שהמאשימה טוענת כי יש להפעיל את עונש המאסר המותנה התלוי ועומד כנגד הנאשם, בדרך של עבודות שירות כאמור לעיל, ואילו ב"כ הנאשם עתרה להשתת מאסר מותנה ותשלום קנס , כשלשיטתה העונש המאסר התלוי ועומד כנגד הנאשם לא חל בעניינו.

4.         ב"כ המאשימה טען, כי המאשימה עותרת למאסר בדרך של עבודות שירות, בין אם המאסר המותנה חל ואם לאו. ב"כ המאשימה סבור כי העבירות בהן הורשע הנאשם מצדיקות ענישה בדרך של עבודות שירות.

5.         ב"כ המאשימה סבור, כי עונש המאסר המותנה שתלוי ועומד כנגד הנאשם חל בענייננו, אף שהמאסר המותנה, מתנה את המאסר בכך שהנאשם לא יעבור עבירה של הסגת גבול ובענייננו עבר הנאשם עבירה של ניסיון פריצה לרכב שכן בהתאם להלכה שיצאה מבית המשפט העליון, המבחן שיש לבחון הוא התאמה בין יסודות עבירת התנאי, כפי שהם מופיעים בספר החוקים, לבין היסודות העולים מהתנהגותו של הנאשם בהתאם להרשעתו ולא בהתאם ליסודות העבירות שבהן הורשע. בעניין זה הפנה ב"כ המאשימה, בין השאר לע"פ 287/06 וואחיד נעים עומר נ' מ"י , תק-על 2007 (1), 1000.

            ב"כ המאשימה סבור, כי יסודות התנהגותו של הנאשם, עת ניסה לפרוץ לרכב, תואמים את יסודות עבירת הסגת הגבול.            

6.         ב"כ הנאשם טענה מנגד, כי במקרה דנן ניתן להסתפק בעונש של מאסר מותנה ותשלום קנס כספי גבוה וזאת בשים לב לעובדה שמדובר בנאשם שהינו בן 28, נשוי ואב לשלושה ילדים, אשר מפרנס יחידי במשפחה; בשים לב לעברו הפלילי הלא מכביד ובשים לב לנסיבות הלא מחמירות של ביצוע העבירה לשיטתה.

7.         ב"כ הנאשם טענה, כי העבירות בהן הודה הנאשם בתיק זה לא מפעילות את המאסר המותנה התלוי ועומד כנגדו.

            ב"כ הנאשם סבורה, כי המאסר המותנה התנה את הפעלת המאסר לכך שהנאשם לא יעבור עבירה של הסגת גבול ולכן לא ניתן להרחיב את ההגדרה של התנאי ולכלול בתוכה גם עבירה של ניסיון התפרצות לרכב. בעניין זה טוענת ב"כ הנאשם כי ספק יפורש תמיד לטובת הנאשם.

            ב"כ הנאשם סבורה, כי כאשר בית המשפט מתנה את המאסר בכך שהנאשם לא יעבור עבירה נוספת בדרך של אזכור סעיף חוק, אזי שניסיון לעבור את אותה עבירה, לא מפעיל את  התנאי, מקל וחומר כאשר מדובר בניסיון לעבור עבירה אחרת מזו שהוזכרה בגזר הדין שבגדרו ניתן עונש המאסר המותנה.

            לחלופין טענה ב"כ הנאשם כי אף אם תתקבל טענת המאשימה לפיה באופן עקרוני עבירת ניסיון פריצה יכולה להפעיל תנאי שלא לעבור הסגת גבול, הרי שבמקרה דנן יסודות העבירה המגבשים את עבירת הסגת הגבול, לא התקיימו שכן לא התגבש יסוד ה"כניסה".

            ב"כ הנאשם הבהירה, כי אף אם יסבור בית המשפט כי המאסר המותנה חל בעניינו של הנאשם, אזי שנכון יהיה להאריכו ולא להפעילו.

8.         הנאשם תחילה ציין כי אין לו מה לומר ולאחר מכן הצטער ומסר כי הוא נשוי, אב לשלושה ועובד באחזקה של בית ספר , מטעם מועצת אבו באסמה.

9.         העבירות בהן הורשע הנאשם הן עבירות חמורות, ונכונים הדברים בעיקר ביחס לעבירת האיומים, שעה, שכאמור לעיל, איים הנאשם על שוטר בפגיעה שלא כדין בגופו, באמצעות מברג, בזמן שהשוטר ביקש לעכב אותו מלהמשיך ולנסות לפרוץ לרכב.

10.        הנאשם אשר ניסה לפגוע בקניינה של אזרחית תמימה ולפרוץ לרכבה, לא שעה להוראות השוטר והוסיף חטא על פשע ונכון יותר לומר עוונות על פשע, שעה שבחר לאיים על השוטר באמצעות כלי נשק קר ולהפריע לו תוך שהוא מעז למשוך את ידו של השוטר.

11.        שומה על בית המשפט להחמיר בענישתם של מי אשר מעיזים לפעול באלימות כנגד אנשי אכיפת חוק, שעה שאלה מנסים למנוע ממפרי החוק להשלים את העבירות אותן מבקשים לבצע.

12.        באשר לשאלת תחולת המאסר המותנה התלוי ועומד כנגד הנאשם, דעתי היא כי במקרה דנן המאסר המותנה חל ויש להפעילו.